מדוע אני צריך ללמוד דברים שלעולם לא אשתמש בהם בחיי?

סרטון חזק ממש. לצפות עד הסוף !!!
פוקח עיניים!

הטקסט מתוך הסרטון (נא לקרוא רק אם הסרטון לא עובד לכם):

"ברגע זה ילד מסיים אסיפת הורים ומנהל ויכוח סוער עם אמא שלו
הוא שואל אותה מדוע אני צריך ללמוד דברים שלעולם לא אשתמש בהם בחיי?
ואמא שלו תסתכל עליו במבט ריק, תיאנח, תחשוב לרגע ואז תשקר.
היא תגיד משהו כמו "אתה יודע שכדי להשיג עבודה טובה
אתה צריך תואר מכובד. והמקצועות האלה יעזרו לך להשיג תואר מכובד,
לי לא הייתה את ההזדמנות הזאת כשאני הייתי צעירה.
והוא ישיב לה: "אבל את היית צעירה ממש מזמן, נכון אמא?"
והיא לא תענה, למרות שדבריו הגיוניים לחלוטין,
שצרכי החברה השתנו מאז שהיא הייתה בת 16.
אבל היא תתעלם ממנו, תתפוס את זרועו ותגרור אותו אל תוך המכונית.
אבל מה שהיא לא תדע, זה שהיא לא תתעלם ממנו רק כדי להשתיק אותו.
היא לא תשקר לו רק בגלל שהם ביציאה מאסיפת הורים
והויכוח במסדרון נראה רע. היא גם לא תשקר בגלל שאת כל
השעה החולפת היא בילתה בניסיון לשכנע מורה חמורת סבר
שהיא תוודא שהבן שלה ילמד יותר בבית.
לא. היא תשקר מהסיבה הפשוטה,
שאין לה תשובה טובה יותר בעצמה.

כי למרות שכל חייה הבוגרים היא לא השתמשה במשפט פיתגורס,
לא זיהית משהו שדומה לספר רומן מכיתת ספרות,
שכחה מזמן את הנוסחות המתימטיות הפשוטות ביותר
של כיצד מגלים מה הוא ערכו של X.
היא בכל זאת תאפשר לחברה להגיד לה שהבן שלה,
שהוא אחד המוחות המבריקים בבית הספר,
הוא היפר אקטיבי, לא ממוקד, מוסח בקלות וחסר משמעת.

תלמידים, כמה משוואות, נושאים ותאריכים שיננתם
רגע לפני הבחינה, ומעולם לא השתמשתם בהם מאז?
כמה ציוני "טוב מאוד" השגתם שמעולם לא היו רלוונטים כשחיפשתם עבודה?
כמה פעמים נזכרתם במשהו 5 דקות אחרי שהמורה אמרה "להניח עפרונות"?
רק כדי לקבל את תוצאות המבחן כעבור חודש,
ולגלות שחסרה לכם נקודה אחת כדי לקבל את הציון הגבוה ביותר?
האם זה אומר שלהיזכר במשהו 5 דקות מוקדם יותר
היה הופך אתכם מתאימים יותר לעבודה כלשהי?
על טופס פניה לקבלת העבודה, זו הייתה המשמעות.
לכל אחד מאיתנו יכולות שונות, תהליכי מחשבה ייחודיים,
חוויות וגנים משלו, אז למה כיתה שלמה של ישויות עצמאיות
נבחנת באותו אמצעי?
תלמידה חושבת שהיא מטומטמת פשוט כי לא הצליחה לחבר 2 מספרים,
ואם לא מטפלים בנושא הזה כראוי, זה אכן הופך לנבואה שמגשימה את עצמה.
ולכל בית ספר עוד יש את החוצפה להציג מדיניות "שיוויונית"
כמה אירוני !

מבחנים הם דרכה של החברה להגיד לך כמה אתה שווה
אבל אתה לא יכול להרשות לחברה להגיד לך מה אתה באמת!
כי זו אותה חברה שאומרת שהפלה זה חטא אסור
אבל מתייחסת בבוז מול אימהות בנות עשרה ואימהות חד הוריות
אותה חברה שמנסה למכור מוצרים לשיער "במראה טבעי וחלק"
כשהדוגמנית בפרסומת טופלה בפוטושופ עם ריסים מזויפים והארכות שיער.
עם מנהיגים שמטיפים לצניעות וצדקה ורוכשים מטוסי סילון פרטיים.
רופאים ודיאטנים שמטיפים לבריאות והם בעצמם שמנים וחולים.
הורים שרוצים "ילדים מחונכים", אבל לא מפסיקים להתלהב ממיליונרים חסרי תרבות.
ממשלות שקוראות לשלום אבל תומכות במלחמה
ואם מאמינים כל כך בהשכלה גבוהה והמשך לימודים
אז למה שכר הלימוד עולה שוב ושוב, מדי שנה?
המטרה של למה אני אוהב חינוך אבל שונא את מערכת החינוך
היא לא לפתוח דיון עולמי בנושא
אלא להודיע לכולם שגם עם ציון 72, 88, 44, או 68.
אנחנו לא ניתן לתוצאות מבחן לקבוע את גורלנו !"


תגובות

  1. בני כתב

    אני באמת עכשיו שם לב לזה שכמעט כל מה שלמדתי בבית ספר אני בכלל לא משתמש בו.
    אשכרה רבע מהחיים שלי ביזבזתי ועוד הייתי תקוע בכיתה עם תלמידים חלקם מופרעים

  2. כתב

    צחוק הגורל: החלום של הסרטון כבר קיים במציאות, ודווקא החלום האמיתי צריך להיות הפוך. היום אין קשר בין ציונים (או בעצם לימודים ותארים) להצלחה במציאות. כדי להצליח צריך בעיקר קשרים. צריך לדעת להיות עסקן, מאכר. צריך לדעת להתברג במערכת המסואבת. צריך להיות בעל ביטחון עצמי חברתי, כריזמטי, כזה שכולם אוהבים. ואלו לא הקריטריונים הנכונים.

  3. דנית כתב

    הבית ספר הזה סתם מבאס והכי גרוע שהתחילו להחרים פלאפונים מהשיעור
    רוב המקצועות ממש משעממים אני מרגישה ממש לא מחוברת ושזה מדכא אותי

  4. yevgeni כתב

    מה הקטע שמודדים אותנו ונותנים לנו ציונים כאילו לא כל אחד כישרוני בדבר אחר??
    פשוט מפגר. ועובדה שרוב המיליונרים זה אנשים שאין להם תעודת בגרות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *